בן בתיה וישראל, נולד ביום ז' באלול תרצ"א (20.8.1931) במושב תל-עדשים אשר בעמק יזרעאל. הוא למד בבית-הספר העממי במושב ואחר-כך בבית-הספר החקלאי מקווה ישראל. היה עובד מסור ונאמן במשק הוריו שבמושב וחביב על כל אנשי תל עדשים. היה חבר ה"הגנה" מנעוריו, עבר את שלבי הגדנ"ע והחי"ש עד אשר צורף לחטיבת "גולני" עם פרוץ מלחמת-העצמאות. השתתף כרגם בקרבות צמח, לוביה ומשמר הירדן. ימים מספר לפני שיצא למשימתו האחרונה, יצא אביו לעזרת המושבה משמר הירדן המותקפת ונלחמת על קיומה. משחזר האב דרש הבן בכל תוקף להתחלף בזכות ההגנה והלחימה, ואמנם ימים מעטים לאחר-מכן נשלח לעמק הירדן ומשם להגנה על משמר הירדן.
ביום ה' בסיוון תש"ח (12.6.1948), בעת מבצע "ברוש", בשעת התקפת-נגד של כוחותינו על הסורים שכבשו ראש גשר במשמר הירדן, נשלח עמירם להוציא פצוע משדה הקרב. בגררו את הפצוע פגע בו כדור והוא נהרג במקום. עמירם הובא למנוחת-עולמים בקבר אחים יחד עם חבריו שנפלו באותו קרב, בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.
